מהגיגיו של אריה יואלי

אני מציע להעניק את הפרס בתחום מפעל חיים תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, למר שמואל שלום רוזן

...

שמואל רוזן, שהתחיל את עבודתו ברדיו המנדטורי ועם קום המדינה הוזמן להצטרף לצוות ההקמה של "גלי-צהל" זכה להיות אחד השדרים הראשונים בה. כמו כן ערך שמואל ב"קול-ישראל" תוכניות על סרטים, תיאטרון ושירה, אך חזר למה שלימים נקרא "קול-ישראל" ערך והשתתף בתכניות ובתסכיתים. אולם מפעל חייו העיקרי, בו הוא נודע בציבור היה ונשאר "איש החידונים": "נשאל ונענה", "עשרים מי יודע", "החידון לעקרת הבית", "בארץ הלמה" לילדים, "קפד ראשו" ועוד. מאז התכנית הראשונה של החידון הראשון לנוער "נשאל ונענה" ששודרה בשידור ישיר מבית העיריה הישן בתל-אביב בהשתתפות מאזינים בטלפון וזכתה להצלחה עצומה, לא פסק מלחוד חידות מעל גלי האתר. בעקבות הביקוש הגדול נוספו עוד ועוד תכניות חידונים לנוער ולמבוגרים "ביניהן : "עשרים מי יודע", "ושיודע לשאול", "רזי רוזן" וגם: "מסביב לנקודה", "בתקווה שתבין את הרמז" ו"זה הסוד שלי", בגרסתה הראשונה ועד ל"גלגל חוזר", "בארץ הלמה" ו"קפד ראשו" המשודרת עד היום. חידונים אלו הפכו ברבות הימים למפעל חיים, המשתרע על פני למעלה מששה עשורים.
סביב לחידונים נאספת קבוצה של משתתפים נאמנים, עד שהועלתה הצעה לשנות את שם התחנה מ"קול-ישראל" ל"קול-שמואל" בעקבות ההצלחה הגדולה המבוגרים יצאו מהבית "לפני שמוליק" ו"אחרי שמוליק" כדי לא להפסיד את החידון, והתלמידים חזרו הביתה מוקדם מבית-הספר כדי להספיק לחידון השבועי.
שמואל רוזן נחשב כאיש מקצוע מעולה בתחום החידונאות, שיודע למצות את המקסימום מן המדיה. החידונים שלו הם "הצגת יחיד" במלוא מובן המלה, והוא זורם עם התוכנית בקלות לשונו, בחנו הרב ובעיקר בקולו הרדיופוני המיוחד שהפך מזמן להיות סמל "קול-ישראל".

"קפד ראשו"
הכוונה כמובן לתכנית המיתולוגית בשם זה, המשודרת עד היום. מדי מוצאי שבת, ממשיך רוזן להתייצב באולפן קול-ישראל בתל-אביב בכל שבוע ממש כפי שעשה בהתמדה מעוררת הערצה זה עשרות בשנים ומנהל ביד רמה ובחן ובהומור תכנית גדושה ומלאה בכל טוב המשלבת קהל מתחרים באולפן ומאזינים העונים על השאלות בטלפון מהבית, ומאזינים המחברים שאלות ושולחים אותן לתכנית, והן מפנות למשתתפים באולפן או למאזינים בבית, וכל זאת למרות שעבר כבר עשור וחצי מאז הגיעו לגיל הפרישה הרשמי. כיאה לפזמונאי, מנוסחות השאלות בחרוזים, וכל התכנית הופכת לפזמון אחד גדול, בו חולפת לה שעת השידור ביעף, ומשאירה לשבוע שלם טעם טוב וצפיה דרוכה לתכנית הבאה ולחידות החדשות. כל תכנית מסתיימת בצמד המילים: "להתראות ולהשתמע" ששמוליק טבע בתכניותיו.
מטבע הלשון "קפד ראשו" לקוח מאחד התרגומים של "עליסה בארץ הפלאות" ומשמעו בחידונים להוריד את האות הראשונה ממילה ולקבל מילה חדשה באתם להגדרת החידה. לדוגמא: "בא בימים קפד ראשו מעון לגוזלים", כשהתשובות הן בא בימים – "זקן" ולאחר הורדת אות "ז" מתקבל "קן" מעון לגוזלים. כן טבע את הביטוי "קפד זנבו" שהוא ההפך מ"קפד ראשו", וכן "חלץ כריסו" הוצאת האותיות האמצעיות ממילה וקבלת מילה חדשה. לדוגמא: "מדינה בארץ כוש, חלץ כריזה תרופה לכל מיחוש". כאשר התשובות הן מצרים – מדינה באפריקה (ארץ כוש) ו"צָרִי" מילה נרדפת לתרופה.
כן ייסד את "מה הקשר", משפט המכיל אוסף של מילים שכל אחת מהן מתקשרת לאותה מילה ויוצרת ניב עברי למשל: "אדמת גן החיטה דרך ארבע המושבות" כשהתשובה היא אם או אמא. אמא אדמה, גן האם (בחיפה), אם החיטה, אם הדרך, ארבע אימהות, ואם המושבות (פתח תקווה).
אולם לא רק בשעשועי לשון עוסקים חידוניו אלא בכל תחומי התרבות. החל מהתנ"ך, דרך חז"ל ספרות ימי הביניים והספרות העברית בעת החדשה, וספרות כללית המיתולוגיה, מחזות סרטים תכניות רדיו וטלוויזיה, אקטואליה, היסטוריה כללית וישראלית, תולדות הציונות והישוב, המדינה שבדרך, ועד למקומות בעולם, תרבויות ובעצם בכל תחום שבן תרבות מצוי בו.
חידות אלו מופנות הן למאזינים בבית והן ליושבים באולפן.
...

"הגלגל החוזר"
אחד משיאי התכנית הוא "הגלגל החוזר" – הגלגל החוזר מוגש למאזינים בדיוק במחציתו של החידון השבועי לפניכם גלגל לדוגמא. כשהחידונאי היה עדיין רק בן שבעים. חידון זה מבוסס על סדרת שאלות אשר התשובות להן מורכבות ממילים אשר המילה האחרונה בכל תשובה הינה המילה הראשונה בתשובה של השאלה הבאה. המילה האחרונה של התשובה לשאלה האחרונה הינה המילה הראשונה של התשובה לשאלה הראשונה. וכך נוצר רצף של ביטויים אשר כל אחד מהם מתחיל במילה האחרונה של הביטוי הקודם.– "גלגל חוזר". לנוחיות הקורא נצבעו מילות הקשר בצבעים תואמים:
במשך שנים רבות הגיש שמוליק רוזן את החידון לבני הנעורים, הזכור למבוגרים רבים, בשמו המיתולוגי "בארץ הלמה". בכל שבוע היה עובר לסירוגין בין אולפני הרדיו בשלוש הערים הגדולות תל-אביב, ירושלים וחיפה כדי לאפשר למאזינים הצעירים מכל רחבי הארץ לקחת חלק בחידון רבים. מאותם משתתפים ומאזינים רכשו בזכות החידון השכלה רחבה הרבה יותר מזאת שקיבלו בבית-הספר. רבים מהם הם מאזינים נאמנים לתוכנית "קפד ראשו" המשודרת עד היום ושמוליק מכיר כמעט כל אחד מהם בשמו "עוד מארץ הלמה".
אני עצמי דור שלישי למאזיני "חידוני שמוליק רוזן", מאז גיל עשר, בכל מוצאי שבת, אנו מאזינים לתוכנית ברדיו, ומתחרים בין בני המשפחה מי יאמר את התשובה ראשון. מספר פעמים השתתפתי בחידון באולפן בתל אביב, בתור צעיר המשתתפים. הייתי אז בן 18, כאשר שאר המשתתפים היו מעל גיל 50.

סיכום

בשל כל המעלות שנמנו לעיל, הייתי ממליץ על פרס בתחום "מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה", בפרט ביום העצמאות למדינת ישראל. פועלו של שמוליק רוזן חורגת מעבר לששת עשורי המדינה, היא מתחילה עוד בתקופת טרום המדינה, מעורבותו הגדולה, של מר שמואל רוזן, ב"קול ישראל", בחיי התרבות של המדינה והיותו איש תקשורת תרבותית מובהק, שפעל ופועל ברדיו הצבורי, ומגשים בו את יעודו של אותו מכשיר ומסגרת, להקניית ידע ואהבה לדעת, ותרם בכך תרומה רבה לחברה ולמדינה בתחום זה. כבר אמר שלמה בחכמתו "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" אולם שמוליק מצליח שהוספת אותה דעת תגרום להנאה, לא רק לו אלא לרבים מהמאזינים בני דורות רבים בכל רחבי הארץ, ויש בכך מעבר למפעל החיים גם תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
ביום ז' באלול תשס"ח (7 לספטמבר 08) הוענק לותיק שדרי ישראל, מר שמוליק רוזן, פרס כנס הרדיו 2008 למפעל חיים. בראש ועדת השופטים עמד השופט-בדימוס שלי טימן. הועדה אימצה פה אחד את ההמלצות. הפרס הוענק לשמוליק רוזן כשהקהל באודיטוריום החיפני עמד על רגליו והריע לזוכה בתשואות ובהוקרה רבה.
נראה לי שמתן פרס ישראל לשמוליק רוזן, דווקא ביום העצמאות למדינה ודווקא בתחום "מפעל חיים תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה", לא יכול שלא להלום יותר את מפעל חייו המשתרע על פני יותר מששה עשורים, ויוסיף כבוד לפרס עצמו שבין מקבליו נמנה אדם דוגמת שמוליק.